İbranki

İbranki zıwanê do Samiyo ke lızgeyê Kenani rayo, 7 milyon insan nê zıwani qısey keno. Alfabeyê İbranki 22 herfan ra ibareto û raşt ra hetê çhepi ser nusiyeno.

İbranki
Zıwano tabii
Melumat
Dewlete û mıntıqeyi	İsrail
Amarê qıseykerdoğan	9 303 950
Ware	Israelites û İsrail
Kodê zıwani
ISO 639-1	He
ISO 639-2	Heb
ISO 639-3	Heb
Glottolog	Hebr1246
Ethnologue	Heb
Xısusiyetê zıwani
Topolociye	Kes-Fiil-Obce
Cınsiyeto gramatik	Neriki û mayki
Alfabe	Alfabey İbranki
Keye	Kenanki

Keyeyê zıwananê İbranki

• İbrankiyo Klasik (İbrankiyê İncili)
• İbrankiyê Mişna (İbrankiyo Miyanên)
• İrankiyê Demê Miyanêni
• İbrankiyê Aşkenazi
• İbrankiyê Sefaradi
• İbrankiyê Yemeni
• Cındekerdışê İbranki
• İbrankiyo Modern (Israeli)

Zıwan

İbranki	Erebki	Zazaki
bayit	beyt	keye
barak	berk	vırsık
lo	la	nê
şemeş	şems	roc
zman	zaman	zeman
şaa	saa	saete
şalom	salam	selam
anahnu	nahnu	ma

Alfabeyê İbranki

İbranki ra yew nuşte

בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית. גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים" שיועד למשכילי זמנו נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אבן תיבון