İbranki: Ferqê çımraviyarnayışan

51 bayti wedariyay ,  10 years ago
m
Hetê imla ra kerd raşt.
m (r2.7.2) (robot guhêrandin: xmf:ებრაული ნინა)
m (Hetê imla ra kerd raşt.)
Zıwanê'''İbranki''' zıwanê do Samiyo ke lızgeylızgeyê [[Kenanki|Ken'an]] rao '''İbranki'''[http://ibraniceogreniyorum.blogspot.com];, 7 milyon insan nê zıwani qısey keno. [[AlfabeyAlfabeyê İbranki]] 22 herfan ra ibareto u raşt ra hetê çhepi ser nusiyeno.
{| class="wikitable"
|-
|[[Portal:Cıhudine]]
|}
== Keyey zıwananê İbranki ==
 
== Keyey zıwananê İbranki ==
Zıwanê do Samiyo ke lızgey [[Kenanki|Ken'an]] rao '''İbranki'''[http://ibraniceogreniyorum.blogspot.com]; 7 milyon insan nê zıwani qısey keno. [[Alfabey İbranki]] 22 herfan ra ibareto u raşt ra hetê çhepi ser nusiyeno.
 
== bewni rê==
* [[Eliezer Ben-Yehuda]]
* [[Alfabey İbraniya]]
* [[İbrankiya Yemeni]]
 
==ZuwanZıwan==
{| cellspacing=0 cellpadding=3 border=1 style="text-align:right;"
|- bgcolor="#ececec" style="text-align:center;"
! Zazaki
|-
| style="text-align:left;" | Bayitbayit
| Beytbeyt
| Keyekeye
|-
| style="text-align:left;" | Barakbarak
| Berkberk
| vırsık
| Vırsıq
|-
| style="text-align:left;" | Lolo
| Lala
|
|-
| style="text-align:left;" | Şemeşşemeş
| Şemsşems
| Tijiroc
|-
| style="text-align:left;" | Zmanzman
| Zamanzaman
| Zemanzeman
|-
| style="text-align:left;" | Şaaşaa
| Saasaa
| Saatsaete
|-
| style="text-align:left;" | Şalomşalom
| Salamsalam
| Selamselam
|-
| style="text-align:left;" | Anahnuanahnu
| Nahnunahnu
| Mama
|-
|}
 
== İbranki ra yew nuşte ==
 
<div align="right">
בעברית נכתבו רוב ספרי התנ"ך, כל המשנה, רוב הספרים החיצוניים ורוב המגילות הגנוזות. המקרא נכתב בעברית מקראית, ואילו המשנה נכתבה בניב הקרוי לשון חז"ל. בתקופה מסוימת בימי בית שני או קצת לאחריו (החוקרים חלוקים בשאלה זו) פסקו רוב היהודים מלהשתמש בעברית כבשפת דיבור. מאות שנים לאחר בית שני כאשר חדלו היהודים להשתמש בעברית כבר נכתבו התלמודים בארמית . עם זאת ישנן עדויות שאף במאה ה-8 לספירה שפת הדיבור בטבריה שם פעלו בעלי המסורה הייתה עברית.
 
גם כשהשפה העברית לא שימשה שפת דיבור, עדיין שימשה לאורך הדורות, במה שמכונה תקופת הביניים של העברית, כשפת הכתב העיקרית של היהודים, בעיקר בעניינים הלכתיים: כתיבת פרוטוקולים של בתי דין, קובצי הלכות, פרשנות לכתבי קודש ועוד. גם כתיבת מכתבים וחוזים בין גברים יהודים נעשתה לעתים קרובות בעברית. ספרות הלכתית לנשים בקהילות אשכנזיות נכתבה ביידיש (למשל ספר ההלכות "צאינה וראינה"), כיוון שהנשים, בניגוד לגברים, לא למדו עברית. חיבורים יהודיים בעלי אופי חילוני או לא-הלכתי נכתבו בשפות יהודיות או בשפות זרות, לדוגמה: הרמב"ם כתב את ספרו "משנה תורה" בעברית, על אף שספרו הפילוסופי המפורסם "מורה נבוכים" שיועד למשכילי זמנו נכתב בערבית יהודית. עם זאת, "מורה נבוכים", כמו ספרים אחרים בנושאים חילוניים, תורגמו לעברית כשהיה בהם עניין לקהילות יהודיות דוברות שפות אחרות. אחת המשפחות היהודיות המפורסמות שעסקו בתרגום מערבית-יהודית לעברית בימי הביניים היא משפחת אבן תיבון
 
 
{| class="wikitable"
|-
|[[Portal:Cıhudine]]
|}
 
[[Category:Zıwan]]
92,946

vurnayışi